1תקונא תּשיעאה ליום ו2בראשית יר"א שב"ת. דאיהי שכינתא. דעלה אתמר *מחלליה מות יומת. דעאלו אויבים בחלל דילה דאיהו קדש קדשים. ואתמר בהון את מקדש יי' טמא חלל ממלכה ושריה. ושפחה עאלת באתר דגבירה. דאיהי נדה שפחה גויה זונה. וסאיבת אתרהא דתמן הוה נייחא דשכינתא. וקלא הוה נחית ואמר ירא שבת. ואיהי לא עבדת כך אלא חלל ממלכה ושריה. וברחת שכינתא מתמן.3בההוא זמנא שחקו על משבתיה ואמרת שפחה. לאו האי כגוונא דעבדת שרי לשפחה דילה הה"ד מפני שרי גברתי אנכי ברחת.4אמר קב"ה. ברתא דרשע חייבא. והא אע"ג דשרי תרכת לה אנא רחימנא עלה ועל בנה. ואתון לא עבדתון הכי אלא גרמתון נ"א גמלתון ביש תחות טב. אנא אומינא לאעברא מלכותא חייבא מעלמא. ולא יהא חדוה קדמי עד דיתאבידו מעלמא. ובההוא זמנא יהא חדוה קדמי הה"ד ובאבד רשעים רנה:5תּקוּנא עשיראה6בראשית שי"ר תא"ב. והאי איהו שיר משובח מכל השירים תאב מכל השירים. ועליה אתמר שיר השירים אשר לשלמה. למלך שהשלום שלו. הכי אוקמוהו.7והאי שיר מתי יתער. בזמנא דיתאבדון סמא"ל וממנן דיליה חייביא מן עלמא. ובההוא זמנא שיר אז ישיר משה אז שר לא כתיב אלא ישיר והא אוקמוהו.8והאי שיר באז סליק בפומא. נ"א באן סליק בפומא שיר אל אבל שיר איהו ודאי חכמת שלמה. בההוא זמנא ותרב חכמת שלמה דבההוא זמנא ומלאה הארץ דעה את ה' כו'9ומאן סליק לה לאתרה דא משה. ורזא דמלה אז ישיר משה. באן סליק לה בתלשא. האי תגא דתלשא איהי י' ישיר.10ותקום מן ה' דמשה. נ"א איהי י' שיר ו"ו תקום מן ה"ה דמשה ושריא על רישא דו' ואתעבידת תגא ז'. וסליק לה עד אתר דאתגזרת מתמן.11כד סלקא לגבי י' עלאה אתקריאת שיר זכר. וכד נחתא לגבי ה' אתקריאת שירה הה"ד אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' וגו'. דעלה אתמר אבן מאסו הבונים וגו'12*דאיהי אבנא די מחת לצלמא דע"ז.13בההיא זמנא דאתמחי צלמא דע"ז דיוקנא בישא אתמר בה ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלאת כל ארעא. הה"ד מלא כל הארץ כבודו.14והכי סליקת עד דלא אשכחין לה אתר ושאלין מלאכין בגינה איה מקום כבודו להעריצו. ולא אשכחין לה שיעורא עד דאמרין ברוך כבוד יי' ממקומו. בגין דסלקא ליה עד אין סוף דאיהו י' רישא דא'15ובאן סליקת. בעמודא דאמצעיתא דאיהו ו' עטרה על רישיה. כד סליקת עטרה על רישיה אתמ' בה *אשת חיל עטר' בעלה וכד נחיתת תחותיה אתקריא' בת זוגיה יחודיה
